הפסיכיאטרים מספרים לנו שהדרך לתקן התנהגות בלתי רצויה היא על-ידי איזון הכימיה במוח עם גלולה.
אבל שלא כמו תרופה של הרפואה הקונבנציונלית כמו אינסולין, לתרופות פסיכוטרופיות אין שום מחלה שניתנת למדידה שצריך לטפל בה, והן יכולות לשבש את האיזון המאוד עדין של תהליכים כימיים שהגוף זקוק להם כדי לתפקד בצורה חלקה.
אף על פי כן, פסיכיאטרים וחברות התרופות השתמשו בהן כדי ליצור פלח שוק ענקי ורווחי.
והם עשו זאת בכך שהם כינו יותר ויותר צורות התנהגות לא רצויות בתור "הפרעות רפואיות" הדורשות תרופות פסיכיאטריות.
אבל האם הן באמת צריכות להיקרא מחלות?
אז השאלה היא:
כיצד תרופות פסיכוטרופיות, ללא שום מחלה מוגדרת, ללא שום יכולת ריפוי ועם רשימה ארוכה של תופעות לוואי, הפכו לפתרון המיידי עבור כל סוג של מצוקה פסיכולוגית?
ואיך הפסיכיאטרים שאימצו את התרופות האלה החלו לשלוט בתחום של טיפול נפשי?
